הערת הרב יזדי
הנושא צעדים קטנים,
נתחיל מזה שהיו בתחילה קצת בחורים. המקום לא היה מסודר דיו. ולקח מידי הרבה זמן לטעמי עד שהם ישבו. חייב לציין שהיה קשה למקד אותם האווירה לא התאימה למה שאני רגיל בנפשי,
חזרנו בראשי פרקים על ההרצאות של רצון וחזון, היה הרבה מה להוסיף ולהדגיש,מוסיף במאמר המוסגר שעלינו לברר איך אנחנו כמרצים יודעים או חשים שהציבור הבין שבכל הרצאה ישנה בשורה , ישנו שינוי חשיבה, כמה פעמים נוכחתי לדעת שהבחורים קלטו את החומר ולא את המסר, זה נמשך עד להפסקה היה קצת זמן עד ההפסקה כי הפיצות כבר הגיעו, עדיין לא חשתי בנח, הרגשתי שאני נמצא קצת בגן ילדים,
אחרי ההרצאה התחלתי צעדים קטנים ממש בצעדים קטנים חח, לאט היה קשב והאווירה החלה להשתנות. גם אצלי החל משהו להפשיר פחות כעסתי עליהם ונכנסתי יותר פנימה, שאלתי מי מהצליח שיקום היו כמה שאמרו שהצליחו בסוף בדיבור איתם התברר שלא,הסברתי שאם צעד קטן הוא דיעבד אז זה לא עובד, זה לא פטנט כדי להתקדם מהר. יש משהו אמיתי בזה ואם אתה לא שם אין לך סיפוק ואתה מפסיק, בפנים אנחנו מתנגדים לצעד קטן הוא מקטין אותנו. אבל המילה כעת יכולה לעזור לנו , כעת זה מה אני שנכון לי לעשות כדי לבנות את עצמי . מגיע לנו להפסיק עם הקרוסלה של חיזוק- התפרקות,
הקראתי את ההקדמה של הרגלים אטומים היה מרגש וחשמל,
הסברתי אבנים שחקו מיים וכו’
סימנו ברבע לשתיים כי היה נורא קר, סימפוזיון עד 02.10
היה תחושה של הבנה של הקלה , תודה לה’
וכאן התרשמות שלי.
היה מהמם הרב יזדי דיבר בטוב טעם וידע להוריד את מסכות ההגנה מהבחורים בעניין על צעדים קטנים והמשמעות של נפילה מצעדים גדולים היה חיבור מצויין נשארתי לשוחח עם בחורים עד 4 לפנות בוקר. הגיעו פחות בחורים יחסית עקב שבת של השיעור בבית הארחה אבל היה בזה משהו חיובי כי הרבה מהשיח מצד הבחורים היה פחות עוקצני משבועות שעברו יש להם חומת הגנה גבוהה והרב יסדי לא נבהל והוריד את המסכות במקצועיות