קבוצה רכה ומאפשרת.
ניכרת השקעה גדולה של הרכז הרב יאיר כהן!!
פתחתי בלחיצה על נקודות חולשה אצלנו כליטאים, לגבי מעמדם של שאר הזרמים ביהדות, (חב"ד ברסלב) שכביכול "עושים חיים, ויש להם עבודה קלה".. ומה נרגיש אם יוודע לנו שיש להם חלק גדול לעוה"ב..
למי אנו עובדים?
למה? מה מנחה אותנו?
הם ענו – השגיות, "מה שנכון", גן עדן, שכר לעתי"ל, תחושת סיפוק. אינטלגנציה פשוטה, וכדו', הבחורים שתיפו פעולה,
השתדלתי להנכיח את השאלות היותר מתריסות, (זה עצמו כבר הוריד חלק גדול מהשאלה..)
ומשם הגענו למקום של ברית עם הי"ת.
(חלק שאלו בפשטות גמורה – מי אמר שיש כזה דבר?! תוכיח לנו.. (רק להבין את המצב, טאטע).
חלק שאלו האם באמת אפשר להרגיש את זה?
אחרי נגיעות במקורות, והסכמה שלהם שאכן יש בינינו להי"ת ברית אהבה! בעיקר התרכזתי איתם על תשומת לב לדבר הזה,
ולפחדים שצפו להם (גם המזרחי התחיל ככה, אז אולי אני אתפלל בחדר ששם אני מרגיש יותר קרבת ה'…, אז מה תגיד לברסלב'ר שאומר לך שככה הוא מרגיש יותר קרוב להי"ת?) וכו' ע"ז הדרך.
וכאמור השתדלתי להנכיח כל פחד בצורה גלויה ונינוחה, וכנ"ל בס"ד עצומה זה עצמו הרגיע הרבה.
השתדלתי לסגור את ההרצאה עם זה שהדרך היחידה לברית הזו, היא התורה שלנו, וכמו שבנישואין, הכתובה היא הגבול לקשר, כך תורה היא הגבול והמדריך לקשר שלנו.
(אחד שאל אותי באישי, אז למה אני בא לנפשי ולא לומד בזמן הזה (הוא שאל ממש בעדינות ובכבוד ולא בהתרסה) – חוץ מהמבוכה שהייתי בה, ראיתי בזה חיבור גדול לתוכן של הרצאה – הוא רצה ללמוד על זה. האמת שקצת התגמגמתי שם כאמור, אבל הרחבנו יחד את הדיבור ודומני שהיתה תועלת).
מקווה שאכן זכיתי להיות צינור.
תודה ר' דוד על המקום הנפלא הזה. וחבל שלא התעכבת לפחות קצת.