צעדים קטנים – הרב יזדי

הרצה משמעותית ביותר פתיח חזק וסיום חזק היכולת להתמודד עם דיסטנס מהחזון והסתכלות על פעולות קטנות על ידי חיזוק האני הפנימי מול האני הכוזב
הדרך להגשמת החזון בנויה ממעט חומר אבל מחומר חזק שאפשר לבנות עליו הלאה
פגש באולם נחמד ליד הישיבה. כולם הגיעו בזמן האווירה היתה רצינית עמדה סקרנית. חייב לציין שמפגש ראשון שלי איתם היה קצת קשה . להרגשתי הם היו סנובים. כעת הם היו מאוד פתוחים וכנ’’ל, תודה ליאיר,
התחלנו לגעת במפגשים קודמים האם אני פועל או מופעל. כעת שאנחנו כבר ברצון מהו הנרתיק של הרצון זה החזון, רצון מופשט הוא חסר משמעות. הם היו לגמרי באירוע, שאפו לשלומי ניכר שהחומר עבר מצוין,
בעקבות שאלה של א’ מהם חידדתי את ההבדל בין ת’’ז לכרטיס ביקור . האם החזון בנוי על דמיונות או על ערכים היה דיון מעניין בזה הסתימו כעשרים דקות,
כעת עברנו לצעדים , שאלת השאלות איך מיצרים שינוי בחיינו, מדוע א’’א בפעם אחת ע’’ז היה קונצנזוס, מה עושים קבלה קטנה, יש כאן מישהו שעבד לו? הורמו מס אצבעות. חידדתי יש מישהו שזה יצר אצלו שינוי אפילו קטן מאוד? אף אחד,
למה? הסבר פשטני, כל עוד שאני מבין שצעד קטן הוא פטנט זה לא עובד אין לי סיפוק ואני כבר רוצה את השינוי כאן ועכשיו, כמו ההוא שרוצה כבוד ולא הלך אז הוא אומר אני יברח מהכבוד נו מה קורה, אין פטנטים, רק הסכמה שזו דרך המלך,דיונים, חידוד, הפסקה, שירה מרגשת,
הסבר יותר עמוק, אנו רוצים אישור לקיום שלנו. לאני שלנו, אהבה היא אישור, כאשר אין מספיק אהבה ובמלים פשוטות שאני לא מספיק אוהב אותי , אז אני מחפש אישור על האני המדומה שלי. כך זה עובד אצל כולנו. אם אני מריך לעשות צעדים קטנים זה ההפך מהאישור זה לאמר לאני. מדומה שלי שהוא לא , וזה מאוד קשה.
כאשר אני ניזון מהאני האמיתי שלי אני יכול לקבל את זה שכעת זה מה שאני יכול,
היה חשמל באוויר, הרבה ליבון של הדברים. והרבה בגרות. הרגשתי שנגעתי במשהו,
הקראתי את ההקדמה של הרגלים אטומים. הסברתי את העקרון, שאלות , התייעצויות, סימנו קרוב ל2,
תודה לה’ יתברך,